קטגוריה: מכירות כללי, ספטמבר, 2024
לאחרונה, ראינו דוגמה מאלפת לחשיבות ההכרה במלכודת הסטטוס בעולם העסקים.
חברת נייקי, ענקית הספורט העולמית, החזירה לשורותיה את ג'ון דונהו כמנכ"ל (מחליף את קודמו ג'ון דוג'רס).
בראיונות שדונהו נתן לתקשורת, הוא הדגיש כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה שהמנכ"ל הקודם לא התחבר מספיק ל-DNA של החברה.
דונהו הצהיר על כוונתו לחזור לבסיס, לחזק את העבודה בצוות, ולשפר את הקשר עם הלקוחות.
הוא הדגיש את חשיבות ההסרה של חסמים ארגוניים והתמקדות במה שבאמת חשוב לעסק.
מקרה זה ממחיש כיצד אפילו חברות ענק מצליחות יכולות ליפול למלכודת של התנתקות מהערכים הבסיסיים ומהלקוחות שלהן -
תופעה שנובעת לעתים קרובות מרדיפה אחר סטטוס ותדמית על חשבון המהות האמיתית של העסק.
אז כיצד אתם מודדים הצלחה מקצועית?
עבור רבים, הצלחה נמדדת במונחים של סטטוס - תארים מרשימים, קידומים מהירים, כסף, מכונית והכרה ציבורית (ספוילר - זו אשליה!).
מאחורי הזוהר של ההצלחה הגלויה לעין, מסתתרת מלכודת סמויה שעלולה לחבל בקריירה מבטיחה:
הנטייה לאמץ התנהגויות ואמונות המנותקות מהמציאות, רק כדי לשמר או להגדיל את תחושת הסטטוס.
סטטוס, במהותו, הוא מדד חברתי המשקף את מעמדו של אדם בקבוצה.
במקום העבודה, סטטוס יכול להתבטא במגוון דרכים: תואר תפקיד, גודל הצוות שמנהלים, קרבה להנהלה הבכירה, ואפילו גודל המשרד או מיקומו. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מראים כי הרדיפה אחר סטטוס היא מנגנון עמוק ומושרש באבולוציה האנושית.
סטטוס אינו רק תוצר של חברה מודרנית, אלא כלי הישרדותי קדום שעיצב את התנהגותנו לאורך אלפי שנים.
בני אדם מחפשים באופן תמידי דרכים להגדיל את הסטטוס שלהם בקבוצות אליהן הם משתייכים.
במקום העבודה, משחק הסטטוס מקבל משנה תוקף, כאשר אנשים מנווטים בין היררכיות ארגוניות, תארים מקצועיים, והכרה מצד עמיתים.
הבנת הדינמיקה היא חיונית, היא משפיעה על כל היבט מקצועי, החל מקבלת החלטות ועד לאופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים.
הערה: חשוב לציין כי תפיסות סטטוס משתנות בין תרבויות. למשל, בעוד שבארה"ב דגש רב מושם על הישגים אישיים, ביפן הוותק והנאמנות לחברה נחשבים למדדי סטטוס חשובים. מנהלים בחברות גלובליות צריכים להיות מודעים להבדלים אלו ולהתאים את גישתם בהתאם.
יתרה מזאת, מחקר שנערך ב-2022 על 500 חברות בינוניות וגדולות מצא כי ארגונים עם תרבות המדגישה יצירת ערך מעל סטטוס דיווחו
על שיפור של 15% בפריון העבודה ו-22% בשביעות רצון העובדים (Harvard Business Review, 2023).
מצד שני, חייבים להיות מודעים למלכודות הנפוצות של רדיפת הסטטוס, החל מאשליית השינוי, הפער בין התדמית למציאות,
הזנחת המיומנויות הבסיסיות, אובדן האותנטיות ועד הטיית האישור העצמי, ירידה בחדשנות (ברמה הארגונית),
תקשורת לקויה בין חברי הצוות (שיכולה להביא לתחלופת עובדים גבוהה), תהליך קבלת החלטות איטי ועוד …
כיצד אתם יכולים להיחלץ מהמלכודת?
בעיני, השלב הראשון בכל אתגר ובעיה הוא להיות מודע לסיטואציה.
אסור לכם ״ליפות״ אותה, התייחסו רק לעובדות ולא לפרשנות שאתם מעניקים לעובדות.
השלב השני הוא לקחת אחריות מלאה! אתם חייבים שתהיה לכם מודעות עצמית.
הנה כמה עצות פרקטיות שיעזרו לכם להישאר ממוקדים:
התמקדות בערך האמיתי:
בסוף השבוע, רגע לפני שאתם מתחילים את סופ״ש, צרו לעצמכם טבלה עם שתי עמודות: "ערך לארגון" ו"מאמץ נדרש".
רשמו את כל המשימות והפרויקטים שעבדתם עליהם / הייתם מעורבים בהם ודרגו אותם בכל קטגוריה מ-1 עד 10.
נתחו את התוצאות: האם אתם מקדישים את רוב זמנכם למשימות בעלות ערך גבוה? האם ישנן משימות שאתם עושים רק כדי לשמר סטטוס? תשאלו את עצמכם האם קיבלתם היום החלטות נכונות וענייניות? מה הוביל אתכם לקבל את ההחלטה? (טובת החברה / טובתם האישית / רצון לשמר את הסטטוס), האם אתם נאמנים לערכים שלכם? מה אתם יכולים לשפר לפעם הבאה?
חשבו כיצד אתם יכולים לארגן מחדש את זמנכם כדי להתמקד במה שבאמת חשוב לארגון.
לחזור לבסיס:
קבעו לעצמכם יום אחד בשבוע/שבועיים שבו אתם עובדים ב"שטח",
צאו לשטח להיפגש עם הלקוחות, הצטרפו לאנשים בצוות, תרדו ״לרצפת הייצור״.
בסוף היום תשאלו את עצמכם: מה למדתם היום שלא הייתם יודעים אחרת? איזה פער זיהיתם בין התפיסות שלכם לבין המציאות בשטח?
כיצד תשנו את הגישה שלכם או את החלטותיכם בעקבות מה שחוויתם היום?
האם יש דברים שאתם עושים (או לא עושים) שמקשים על האנשים השטח?
טיפוח תרבות של פתיחות וביקורת בונה:
בכל מפגש שלכם עם חברי הצוות (בעיקר בפגישות העבודה/אימון אישיות), תשאלו אותם כיצד אתם יכולים לעשות יותר?
איזו עצה הם יכולים להעניק לכם? שתפו אותם בתובנות החדשות שקיבלתם מהסיורים בשטח.
הוכיחו שמדובר בעבודת צוות ולא עבודה אישית (מכירות זה משחק קבוצתי!).
בואו ונעלה שלב: קיבלתם פידבק? מצוין. כעת ענו בכנות, האם היו נושאים שהפתיעו אתכם?
כיצד תשנו את התנהלותכם בעקבות המשוב שקיבלתם?
האם יש נושאים שעולים באופן חוזר ונשנה, ומה זה אומר על התרבות הארגונית שאתם מטמיעים בחברה?
חשבו כיצד תוכלו לעודד יותר פתיחות וכנות בחברה מעבר למפגשים אלה.
הגדרה מחדש של הצלחה:
הסתכלו שוב על המדדים שהגדרתם ושאלו את עצמכם: האם המדדים באמת משקפים את הערכים והמטרות של הארגון?
האם הם מעודדים התנהגויות חיוביות או שהם עלולים ליצור תמריצים שגויים? כיצד המדדים הללו משפיעים על תחושת הסטטוס בארגון?
האם יש דרך למדוד ולתגמל שיתוף פעולה וחדשנות באופן אפקטיבי יותר?
בחנו את המדדים הללו באופן קבוע ושאלו את עצמכם האם הם עדיין משרתים את מטרתם המקורית.
למידה מתמדת:
בחרו נושא או מיומנות חדשה שאתם/חברי הצוות רוצים ללמוד, ומצאו מישהו בארגון (ללא קשר לדרג או לוותק) שיכול ללמד אתכם.
לאחר כל מפגש למידה, שאלו את עצמכם: מה למדתי היום שמאתגר את התפיסות הקודמות שלי?
כיצד הידע החדש הזה יכול לשפר את הביצועים שלי או של הארגון?
האם יש דרכים נוספות שבהן אני יכול לעודד תרבות של למידה מתמדת בארגון?
כיצד החוויה הזו משנה את היחס שלי לידע ולמומחיות של אחרים בארגון?
המלצה: בכל ישיבה בקשו ממישהו מחברי הצוות שיבחר נושא והוא ידריך את כולם. דרך אגב, זה לא חייב להיות נושא מקצועי.
בניית רשת תמיכה:
לאחר כל מפגש של "קבוצת עמיתים", הקדישו זמן לחשיבה: אלו תובנות חדשות קיבלתי מהשיחה?
האם זיהיתי דפוסים או אתגרים משותפים? כיצד אוכל ליישם את מה שלמדתי בארגון שלי?
האם ישנן דרכים שבהן אני יכול לתמוך בעמיתים שלי מעבר למפגשים אלה?
כיצד הקבוצה משפיעה על תפיסת הסטטוס שלי ושל האחרים?
שקיפות בתקשורת:
פעם ברבעון הכינו "דו"ח השקיפות". קבעו פגישה אישית עם עצמכם וענו בכנות: האם אני באמת משתף את כל המידע הרלוונטי?
האם ישנם נושאים שאני נמנע מלדון בהם מתוך חשש לפגיעה בסטטוס? כיצד המידע הזה יכול להשפיע על האמון והמוטיבציה בארגון?
לאחר שיש לכם תשובות, תשאלו שוב את עצמכם כיצד תוכלו לשפר את השקיפות בעתיד?
מדידת אימפקט:
בעת עדכון "מפת ההשפעה האישית" שלכם, תשאלו את עצמכם: האם ההשפעה שלי התרחבה או השתנתה מאז העדכון האחרון?
האם אני מתמקד בפעילויות שיש להן את ההשפעה הגדולה ביותר? האם חברי הצוות משתפים פעולה? האם אני מפרגן להם?
האם ישנם תחומים שבהם אני יכול להגדיל את ההשפעה שלי? כיצד ה"מפה" הזו משפיעה על תחושת הערך והמשמעות שלי בעבודה?
האם יש פערים בין ההשפעה שאני רוצה שתהיה לי לבין ההשפעה בפועל?
מבט לעתיד
ככל שהעולם העסקי הופך למורכב ודינמי יותר, היכולת להתנהל מעבר למשחק הסטטוס הופכת קריטית יותר.
ארגונים ומנהלים שיצליחו לאזן בין הצורך הטבעי בהכרה ובסטטוס לבין המיקוד ביצירת ערך אמיתי, יהיו אלה שישגשגו בטווח הארוך.
האתגר הוא ליצור תרבות ארגונית שמכירה בחשיבות הסטטוס, אך לא נותנת לו להפוך למטרה בפני עצמה.
זוהי משימה מורכבת, אך הפוטנציאל לארגונים בריאים יותר, יצירתיים יותר ומצליחים יותר הוא עצום.
בסופו של דבר, ההצלחה האמיתית אינה נמדדת בתארים או בסמלי סטטוס, אלא ביכולת ליצור השפעה חיובית ומשמעותית -
על הארגון, על הלקוחות, ועל החברה בכללותה.
מנהיגים (אני בוחר במילה מנהיגים ולא מנהלים) שיצליחו להפנים את התובנה הזו, ליישם את הכלים הפרקטיים ששיתפתי כאן,
ולהנחיל אותם בארגונים שלהם, יהיו אלה שיובילו את דור העסקים הבא קדימה.
זכרו, האתגר אינו להתעלם מהצורך האנושי בסטטוס, אלא לרתום אותו ליצירת ערך אמיתי.
זוהי המשימה שעומדת בפני מנהיגים בעידן המודרני - משימה מאתגרת, אך גם מלאת הזדמנויות לצמיחה, חדשנות ושגשוג ארגוני.
כפי שראינו במקרה של נייקי, אפילו חברות ענק מצליחות מבינות את הצורך לחזור לבסיס, להתחבר מחדש לערכי הליבה ולהתמקד במה שבאמת חשוב - יצירת ערך ללקוחות ולעובדים. זוהי תזכורת חזקה לכך שהצלחה אמיתית וארוכת טווח מגיעה כאשר אנו מתמקדים בעשייה המהותית ולא רק בסמלי הסטטוס החיצוניים.
בעולם שבו הטכנולוגיה והגלובליזציה משנות במהירות את כללי המשחק, היכולת להישאר מחוברים לערכי הליבה שלנו,
תוך התאמה מתמדת לסביבה המשתנה, היא מה שיבדיל בין מנהיגים מצליחים לאלה שייפלו קורבן למלכודת הסטטוס.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים את הדחף לרדוף אחרי סמל סטטוס נוסף, עצרו לרגע וחשבו:
האם זה באמת יקדם את המטרות החשובות שלכם ושל הארגון? או שמא זו רק עוד הסחת דעת במרדף אחרי הכרה חיצונית?
ההצלחה האמיתית מגיעה כאשר אנחנו מצליחים ליצור ערך אמיתי, לפתח את האנשים סביבנו, ולהשאיר השפעה חיובית על העולם.
זה לא תמיד קל, אבל זה תמיד שווה את המאמץ.
בהצלחה!
חדש! אני בודק כלי בינה מלאכותית של גוגל בשם NotebookLM.
הוא יוצר דיון מעמיק (באנגלית) שלעיתים נותן תובנות מרתקות יותר מהמאמר עצמו. כל הזכויות שמורות לגוגל.
מוזמנים להקשיב ולקבל רעיונות מעניינים!
.......................................................................................................................................................................................................
להט צבי, יועץ, מרצה ומומחה בעל שם עולמי בתחום אסטרטגיות המכירה שזוכה להכרה בינלאומית הודות לתרומתו 
