כתב: להט צבי
קטגוריה: כללי
רוצים להאזין למאמר? לחצו כאן
אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר בין בת יענה וביניכם?
ובכן, יש לי אליכם שאלה: כמה פעמים המליצו לכם לבצע פעולה כלשהי ואתם דחיתם אותה על הסף, למרות שעמוק בפנים אתם יודעים שאתם צריכים לבצע אותה. כמה פעמים הרמתם את הראש מהעבודה השוטפת שלכם בכדי לבחון את הסכנות, המתחרים, השוק ולהתאים את האסטרטגיה הנכונה? כמה פעמים החברים לצוות העלו רעיונות ואתם דחיתם אותם על הסף, מבלי לנסות ולראות את התמונה המלאה?
כמה פעמים אמרתם לעצמכם, לא צריך לבצע כעת שינוי, נחכה ונראה מה יקרה, האמנתם שהדברים יסתדרו מעצמם…
אני מעריך שזה קרה לכם מספר פעמים.
כאשר בת יענה נתקלת בסכנה או כאשר היא רואה בעיה היא טומנת את הראש בחול מתוך תקווה שהבעיה תחלוף.
היא מאמינה שכאשר היא תוציא את הראש החוצה, הבעיה תיעלם. אתם לא בת יענה ואתם כבר יודעים שהבעיות לא נעלמות מעצמן,
הן לא מתאדות לאוויר רק בגלל שאתם מאד רוצים. אם לא תטפלו באתגרים, בבעיות, במה שצריך להיעשות - שום דבר לא ייפתר.
נהפוך הוא, הניסיון מראה שאם לא מטפלים בבעיות כשהן עוד קטנות, הן רק הולכות ומתעצמות, הן נעשות גרועות יותר.
האם אתם טומנים את הראש בחול? (לדוגמא: שאיפות בנוגע להתפתחות האישית והמקצועית שלכם? מטרות שאתם רוצים להשיג?
ביצועים נמוכים? תוצאות לא מספקות של הצוות? החלטות אישיות, צוותיות, פרסונאליות שהייתם צריכים לקבל לפני מספר חודשים?).
האם הלקוחות שלכם טומנים את הראש בחול? (מיישמים אסטרטגיה/פתרון לא אידיאלי? לא דוחפים את הפתרון הנכון בחברה מכיוון שהם חוששים מהתגובה של ההנהלה? אולי הם מספרים לכם שאין תקציב? שלא צריך? שהכל מתנהל נהדר ובאמת שחבל לגעת במה שכבר עובד…). האם אתם והם מוציאים את הראש מדי פעם בכדי לראות מה קורה בסביבה?
לבחור בגישה של בת יענה זו החלטה
אם אתם צריכים לבחור בין גישה אופטימית לפסימית, בחרו בגישה האופטימית.
אופטימיסטים מאמינים שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר, הם מאמינים באנשים ובכוונה טובה.
למען הסר ספק, לא מדובר על אנשים שרואים הכל במשקפיים וורודים או באנשים חסרי תקנה שבכל סיטואציה מחפשים את הצד הטוב.
אופטימיסטים מבינים שבעיות יכולות לצוץ, ובאותה הנשימה הם מאמינים שהם יכולים למצוא פתרון.
הפסימיסטים לעומתם לא מחפשים פתרון בתוך הבעיה, הם מתלוננים.
אבל הנה העניין: גם האנשים האופטימיים ביותר נוטים לטמון את הראש בחול.
גם הם לפעמים מעדיפים לא להסתכל לבעיות ולאתגרים בעיניים, הם חושבים ומאמינים שהדברים יסתדרו.
הפסימיסטים דרך אגב יאמרו לכם: ידעתי שזה לא יעבוד, שהולך להיות גרוע יותר.
לטמון את הראש בחול זו בחירה, להמתין שהדברים יתסדרו מעצמם זו שאיפה.
הנה האמת לאמיתה - כך לא מנהלים עסקים! תקווה אינה אסטרטגיה כאשר מדובר על הצלחה.
הנה עצה - הימנעו מליפול במלכודת של בת היענה, היזהרו משלושת המוקשים: שאננות, סיפורים ותירוצים.
שאננות - בעסקים נהוג לומר שהסטטוס-קוו הוא הרוצח השקט, הוא גורם לשאננות.
אנשים וחברות מרגישים בנוח באזור הבטוח, הם נרדמים, מאטים את הקצב וכאשר הם מתעוררים הם מגלים שהכל סביבם השתנה.
זכרו, שאננות יכולה לחסל אתכם.
סיפורים - סיפורים הם הפרשנות שאתם מעניקים לסיטואציה, הנחות היסוד, היכולת שלכם לאתר את החסרונות, המשמעות והלך רוח.
במילים אחרות, סיפורים הם כל מה שאתם מספרים לעצמכם, כל מה שבולם אתכם.
הערה: ההתייחסות לסיפורים במקרה זה מתייחסת לכל הסיפורים השליליים שעוצרים אתכם. כמובן שסיפור לא חייב להיות שלילי,
כאשר הוא חיובי (כשאתם מספרים לעצמכם שאתם יכולים להצליח), הוא עוצמתי, הוא מעצים ומאפשר לכם לראות את ההישג שלכם בדמיון,
טרם הוא הופך למציאות.
תירוצים - זה ההמשך הישיר של סיפורים.
אם הסיפור שאתם מספרים לעצמכם נשמע לכם הגיוני, אתם תמצאו את ההסברים והתירוצים מדוע לא כדאי לנקוט בפעולה.
תירוץ פוטר אתכם מאחריות.
מה אתם צריכים לעשות?
אתם צריכים להסתכל לבעיות בעיניים, אתם צריכים להוציא את הראש מהחול ולשאול את עצמכם מספר שאלות פשוטות:
איפה אני צריך להיות? איפה אני נמצא היום? האם המצב הנוכחי משרת אותי? מה יקרה אם לא אפעל כעת? מהו הפער?
האם הפתרון נמצא בידיים שלי? מהן הפעולות אני צריך לעשות? מהי מסגרת הזמן שעומדת לרשותי?
מהי הפעולה הראשונה שאני צריך לבצע בכדי ליצור מומנטום? מתי אני מתכוון לבצע אותה? איזו עזרה אני צריך?
איך אדע שאני צועד בכיוון הנכון? איך אני אבדוק את ההתקדמות שלי? איך אדע שאני מצליח?
אתם צריכים להיות כנים עם עצמכם, לענות על השאלות ולפתח תוכנית פעולה.
ועוד דבר, בנוגע לבת היענה.
זה מיתוס, היא לא באמת טומנת את ראשה בחול כאשר היא חשה שמתקרבת סכנה לחייה, היא לא באמת חושבת שאם היא לא רואה את הטורף, גם הטורף לא רואה אותה. היא יודעת היטב שאם היא לא תפעל, היא תהיה טרף קל.
מה אתכם?
האם אתם טומנים את הראש בחול? האם אתם מתעלמים ממה שעתיד להגיע?
קחו אחריות, עשו את הפעולות הדרושות.
וזכרו, הדברים לעולם לא מסתדרים מעצמם ואף אחד לא יגיע להציל אתכם, רק אתם יכולים לעזור לעצמכם.
תוציאו את הראש מהחול, קחו אחריות - תפעלו, תצליחו.